בוכניק נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו

החלטה

לפניי בקשה לשומת הוצאות אשר הגישה התובעת לאור פסק הדין אשר ניתן על ידי ביום 3.4.13.

בתגובה לבקשה הסכימה הנתבעת לדרישת התובעת להחזר הוצאות אגרות המשפט, אולם התנגדה להחזר הוצאות שכר טרחת המגשר וכן להחזר הוצאות שכר טרחת השמאים.

רעא 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ, (פורסם בנבו), , סוכמה ההלכה הנוגעת לשומת הוצאות על ידי כב' השופט מלצר, כך:

"נקודת המוצא לחיוב בעל הדין שהפסיד בדיון בהוצאות בעל דינו, היא של חיוב בהוצאות ריאליות, חיוב שיש בו כדי: למנוע מן הצד הזוכה חסרון כיס, להרתיע תובעים-בכח מלנקוט בהליכי סרק, ולעודד נתבעים-בכח להימנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה (ראו: ע"א 412/62 אברהם נ' גרפינקל, פ"ד יז 668 (1963); ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה מכנית בע"מ נ' אימקו הנדסה תעשייתית וימית בע"מ, פ"ד לז(1) 211, 213 (1983); ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600, בפסקאות 19, 21 (2005)). את ההוצאות הריאליות יש להכפיף להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הגבלה זו: "באה למנוע מצב בו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה תוך הרתעת יתר של בעלי הדין, יצירת חוסר שוויון, ייקור מיותר של ההליכים המשפטיים ופגיעה בזכות הגישה לערכאות" (עניין כנרת, בפסקה 20). בית המשפט אף איננו חייב תמיד לפסוק הוצאות ריאליות, בשים לב לנסיבות המקרה, או לשיקולים של מדיניות שיפוטית. כך, בעל דין שזכה בדינו, אך זאת לאחר שניהל את ההליכים בדרך בלתי ראויה, גרם להתמשכות ההליך, או השתלח בבעלי הדין האחרים לא יזכה במלוא הוצאותיו, אם בכלל. מאידך, בעל דין שנהג כך והפסיד בדינו, יש לחייבו במלוא הוצאות בעל הדין שזכה, ואל יתמה אותו בעל דין אם בית המשפט שם את ההוצאות על הצד הגבוה (ראו: עניין ביאליק 10 הנ"ל, בפסקה 4). עם זאת, שומת הוצאות ריאליות על הצד הגבוה, אין משמעה כי ניתן להטיל על בעל הדין שהפסיד בדינו הוצאות עונשיות, החורגות מהוראות הדין (דוגמת ההוצאות ה"רגילות" (תקנות 511 ו-512 לתקנות), שהרי "פסיקת הוצאות אינה ענישה של בעל הדין שהפסיד על כי גרר את יריבו לדין" (עניין כנרת הנ"ל, בפיסקה 15). "

סבורני לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה כי דין הבקשה להחזר הוצאות המגשר להידחות ואילו דין הבקשה להחזר הוצאות שכר טרחת השמאים להתקבל, ואפרט נימוקיי:

שיקול דעתו של בית המשפט בפסיקת הוצאות הינו רחב בבחינת השאלה האם ההוצאה הייתה סבירה לדרושה לניהול המשפט.

בעניין החזר הוצאות שכר טרחת מגשר ניתן לראות דעות שונות בפסיקת בתי המשפט (לעניין זה ראה פס"ד של ביהמ"ש המחוזי ת"א(מרכז) 5854-08-07 ארקו תעשיות בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ומנגד החלטת בית המשפט המחוזי ת"א 2260/04 ארבל הנדסה וקבלנות(1983) בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל ).

דעתי כי הליך הגישור הינו הליך וולנטרי אשר יש לעודדו ועל כן אין לפסוק בגינו החזר הוצאות, שכן אם ידעו הצדדים כי הליך גישור שלא מסתיים בהצלחה נושא בחובו הוצאות נוספות לצד המפסיד, עשוי הדבר להוביל להקטנת השימוש במכשיר זה לסיום סכסוכים, ולטעמי ראוי שביהמ"ש ישקול שיקוליםרוחביים הנוגעים לכלל המתדיינים, כאשר הוא בוחן את השאלה העקרונית האם יש להטיל הוצאות גישור על צד שהפסיד, מקום שלא הוסכם כך בין הצדדים.

כאשר המגשר הינו מגשר חיצוני, אליו פנו הצדדים, סבורני כי עידוד הליכי גישור מוביל למסקנה, כי אין להשית על הצד שהפסיד את הוצאות הגישור שלא צלח.

אשר על כן, אני סבורה כי כמדיניות עקרונית, ככל ואין הסכמה אחרת בין הצדדים, אין להשית הוצאות גישור על צד למשפט, וכל צד נושא בהוצאותיו בעניין זה.

בעניין הוצאות שכר טרחת השמאים סבורני כי הגם וחוות הדעת לא הובאו כראייה ע"י התובעת והובאו ע"י הנתבעת עצמה , יש מקום לפסוק להחזרם, מאחר והיו דרושות לצורך ההליך המשפטי , שעה שאחת מהסוגיות אשר היו שנויות במחלוקת בין הצדדים והובאה במסגרת פסק הדין הייתה האם האביזרים ניזוקו ולא רק שווים של האביזרים אשר ניזוקו.

לאור האמור לעיל, הנני קובעת כדלקמן:

הבקשה לחזר הוצאות שכר טרחת המגשר –נדחית.

הבקשה להחזר שכר טרחת השמאים- מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של: 24,237 ₪.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: